קשר רנט א קאר בע"מ נ' צבי כהן ואחיו פרויקט חבצלת השרון ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 23.3.10 ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/1 (להלן: "עה/1") שהינו נהג רכב הנתבעים מסוג משאית (להלן: "המשאית").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר עת/1 היה בנתיב הימני מבין השניים, עה/1 היה לשמאלו ופגע ברכב בכנף האחורית שמאלית.

לטענת הנתבעים, רכב התובעת עמד בנתיב המיועד לנסיעה ישר, ואילו עה/1 היה בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפנייה שמאלה. ולפתע עת/1 סטה לנתיב נהג המשאית וגרם לתאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי סטה לעברו של מי?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1 על פני גרסתו של עה/1.

גרסתו של עת/1 נמצאה בעיני אמינה והיה לה על מה לסמוך, בניגוד לגרסתו של עה/1 של הייתה משכנעת בלשון המעטה.

במקרה שבפני אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

העיד עת/1, ציין כי היה בנתיב ימני מבין השניים ושנהג המשאית היה מקביל אליו מצד שמאל. כמו כן העיד כי קיבל את המכה מאחורה, בכנף האחורית שמאלית.

בנוסף לאמור, ציין שלאחר התאונה, ביקש מנהג הנתבעים לעצור, אולם זה לא עצר, המשיך בנסיעתו, ועל כן פנה למשטרה.

זאת ועוד, השיב בחקירתו הנגדית כי גם עה/1 היה צריך לפנות שמאלה ושהתאונה ארעה כאשר הם היו טרם הפנייה שמאלה. כשנשאל איך הוא מסביר שבטופס הודעתו כתוב שהתאונה הייתה בפנייה שמאלה, השיב (עמ' 3): "התכוונתי שהייתי בנתיב על מנת לפנות שמאלה, אך לא התחלתי את הפנייה".

מנגד, העיד עה/1 כי היה בנתיב הימני מבין שניים הפונים שמאלה, ורכב התובעת היה לימינו, ו"חתך" את המשאית. אשר על כן המשאית נפגעה בחלק הקידמי ימני. שנשאל איך היה המפגש בין הרכבים השיב (עמ' 5): "... החלק הימני שלי נפגע מהחלק השמאלי קידמי דלת נהג", שנשאל פעם נוספת איפה הרכב השני נפגע, השיב: "היתה שריטה על הדלת השמאלית... האחורית".

כפי שניתן להיווכח מתמונות הרכב – ת/2 רכב התובעת נפגע בכנף ובפינה השמאלית אחורית.

כמו כן, בחקירתו הנגדית עה/1 אישר כי התאונה הייתה קודם לפנייה, הוסיף שהכביש היה פקוק, וש- עת/1 נדחק למסלולו, אך באותה נשימה ציין כי זה בלתי אפשרי להכנס בינו לבין הרכב שלפניו.

שנשאל מתי ראה את הרכב שנכנס למסלולו, השיב שראה את רכב התובעת רק כאשר התרחשה הפגיעה, אך יחד עם זאת אמר שרואה הוא במראה הימנית את המתרחש מהצד.